בשיחה עם פרופ׳ רונית קרק, ראשת המגמה חברתית-ארגונית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ויועצת ארגונית, דיברנו על תופעת המנהיגות המתחזה, ועל איך לצד התוצאות החיוביות שהיא יכולה להביא ברמת הארגון - אנשים שחשים מתחזים משקיעים יותר ולוקחים פחות סיכונים - מאידך היא מביאה לחוויה של מותשות וחוסר שגשוג. בעוד שמפתה להסתכל על התופעה כסוגיה פסיכולוגית, יותר מכל זו דווקא סוגיה סביבתית וחברתית בה דווקא לארגון ולמנהלים יש את הכח והכלים לצמצום התופעה דרך התרבות, השיח, והעצמת מנהלים.
׳תסמונת המתחזה׳ עשויה לפגוש את כולנו באיזו תחנה בחיים: כילדים, בלימודים אקדמיים, במערכות יחסים, בהורות, ואיך לא -- גם כמנהלים. בתופעת המנהיגות המתחזה, א.נשים מרגישים שכאשר הם משווים בין מי שהם לבין תפיסת התפקיד הרי שהם אינם עומדים ברף הציפיות וכתוצאה עלולים להחשף כמתחזים על ידי אחרים. גם אם אנחנו בעצמנו לא חווים את הפחד, האשמה והבושה הנלווים, חשוב שנבין את התופעה היות והיא לא רק נפוצה יותר משאנו נוטים לחשוב, אלא גם משפיעה על התנהגויות המנהיגים סביבנו.
בשיחה עם פרופ׳ רונית קרק, ראשת המגמה חברתית-ארגונית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ויועצת ארגונית, דיברנו על תופעת המנהיגות המתחזה, ועל איך לצד התוצאות החיוביות שהיא יכולה להביא ברמת הארגון - אנשים שחשים מתחזים משקיעים יותר ולוקחים פחות סיכונים - מאידך היא מביאה לחוויה של מותשות וחוסר שגשוג. בעוד שמפתה להסתכל על התופעה כסוגיה פסיכולוגית, יותר מכל זו דווקא סוגיה סביבתית וחברתית בה דווקא לארגון ולמנהלים יש את הכח והכלים לצמצום התופעה דרך התרבות, השיח, והעצמת מנהלים.
-- לקריאת המאמר המלא מאת פרופ׳ רונית קרק
-- לצפייה בהרצאת טד של מייק קנון - ׳איך להשתמש בתסמונת המתחזה לטובתך׳