בשיחה עם אורלי פס, יועצת ארגונית בכירה ומלווה ארגונים וצוותים בתהליכי שינוי, דיברנו על קנאה כסיפור שאנו מספרים לעצמנו על היתרון של האחר, על ההבדל בין קנאה מועילה למזיקה, ועל הגורמים שמלבים קנאה בעולם העבודה: תרבות הישגית ותחרותית, תחושת אי־צדק, חוסר שקיפות וערבוב גבולות תפקיד. היות וקנאה משפיעה על יחסים בצוות, חשוב שמנהלים ידעו לזהות אותה, יצרו תרבות של הוגנות ושקיפות, ויעודדו כנות ופתיחות - הכול כדי להפוך רגש כואב אך טבעי, למנוע לצמיחה אישית, צוותית וארגונית לאורך זמן.
קנאה היא אחת התכונות הכי אנושיות, אבל גם אחת המושתקות. בארגונים, שבהם הכול גלוי - מי קיבל קידום, מי קיבל קרדיט ומי קיבל עוד דקת קשב מהמנהל - הקנאה רק מתעצמת. זה נכון לחיים האישיים שלנו, וזה נכון שבעתיים לניהול: ברגע שהקנאה לא מדוברת, היא זולגת לקבלת ההחלטות, למערכות היחסים ולתרבות הארגונית כולה, ומנהלים ומנהלות מוצאים את עצמם מתמודדים עם “רעש רקע” רגשי שאיש לא מודה בו, אבל כולם מרגישים אותו.
בשיחה עם אורלי פס, יועצת ארגונית בכירה ומלווה ארגונים וצוותים בתהליכי שינוי, דיברנו על קנאה כסיפור שאנו מספרים לעצמנו על היתרון של האחר, על ההבדל בין קנאה מועילה למזיקה, ועל הגורמים שמלבים קנאה בעולם העבודה: תרבות הישגית ותחרותית, תחושת אי־צדק, חוסר שקיפות וערבוב גבולות תפקיד. היות וקנאה משפיעה על יחסים בצוות, חשוב שמנהלים ידעו לזהות אותה, יצרו תרבות של הוגנות ושקיפות, ויעודדו כנות ופתיחות - הכול כדי להפוך רגש כואב אך טבעי, למנוע לצמיחה אישית, צוותית וארגונית לאורך זמן.