בשיחה עם ד״ר יואל אסרף, ראש תוכנית ה־MBA במרכז האקדמי רופין וחוקר אסטרטגיה ויזמות בינלאומית, דיברנו על האופן שבו התרבות הארגונית מעצבת דפוס חשיבה אג׳ילי, על החיבור המפתיע בין יצירתיות למסגרת ברורה, ועל כך ששינוי אמיתי דורש הרבה יותר מסדנה או הכרזה. בעולם שבו נדרש לעבוד במקצועות שעדיין אינם קיימים ולפתור בעיות שעוד איננו מכירים, דפוס חשיבה אג׳ילי אינו מותרות. הוא מאפשר לנו לשמור על כיוון, ובמקביל להישאר סקרנים ומוכנים לבחור בדרך חדשה.
כולם רוצים ארגון אג׳ילי: כזה שמזהה שינוי, מגיב מהר ומוכן לנסות דרכים חדשות. אבל הרצון להשתנות פוגש תרבות ארגונית שנבנתה במשך שנים ומושכת אותנו בחזרה אל המוכר. גם שינוי בלתי פוסק אינו בהכרח יתרון. כשהכול זז כל הזמן, האנשים שלנו עלולים להתעייף, לאבד כיוון והמחויבות שלהם עלולה להישחק. האתגר של מנהלות ומנהלים הוא לפתח פתיחות לשינוי, בלי להפוך את הארגון למקום שאין בו קרקע יציבה.
בשיחה עם ד״ר יואל אסרף, ראש תוכנית ה־MBA במרכז האקדמי רופין וחוקר אסטרטגיה ויזמות בינלאומית, דיברנו על האופן שבו התרבות הארגונית מעצבת דפוס חשיבה אג׳ילי, על החיבור המפתיע בין יצירתיות למסגרת ברורה, ועל כך ששינוי אמיתי דורש הרבה יותר מסדנה או הכרזה. בעולם שבו נדרש לעבוד במקצועות שעדיין אינם קיימים ולפתור בעיות שעוד איננו מכירים, דפוס חשיבה אג׳ילי אינו מותרות. הוא מאפשר לנו לשמור על כיוון, ובמקביל להישאר סקרנים ומוכנים לבחור בדרך חדשה.